מילון מושגים ומונחים מעולם האבחון

כדי שגם אתם לא תסתבכו בשלל המושגים וההגדרות, הכנו בעזרת אנשי מקצוע מילון בסיסי שישמש אתכם ברגע האמת.

ההערכה היא כי 10% מכלל הילדים בעולם הם בעלי לקות למידה, הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות מצויה אצל כ-5% מאוכלוסיית הילדים ו-3%-4% בקרב הבוגרים בהם כ-5% בלבד זכאים להתאמות.
בישראל, נכון לשנת הלימודים תשע״ד, שיעור התלמידים המאובחנים עומד על יותר מ-40%. .

עוד עולה מנתוני משרד החינוך כי שיעור התלמידים שנמצאו כמי שזקוקים לעזרה בהקראה והכתבה בכיתות ז׳ עומד על כ-5%, לעומת 40% בכיתות י׳-יא׳.

הקפיצה הדרמטית במספר התלמידים זקוקים להתאמות, כך לטענת גורמים במשרד החינוך, מעידה על ניסיון מצד התלמידים וההורים לקבל הקלות בבחינות הבגרות, ולאו דווקא על לקות למידה ממשית.

ישנם סוגים שונים של לקויות בדרגות חומרה שונות. למרות שמדובר בתופעה שתלווה את הילד למשך כל חייו, הטיפול המקצועי הניתן בשלב מוקדם מגדיל את סיכוייו להישגים גבוהים בלימודים ומסייע לשיפור קשריו החברתיים והמשפחתיים. חשוב להבהיר שלא כל קושי שאליו נקלע הילד במהלך הגן או בית הספר מעיד בהכרח על לקות שתפגע בתפקודו בהמשך.
כדי שגם אתם לא תסתבכו בשלל המושגים וההגדרות, הכנו בעזרת אנשי מקצוע מילון בסיסי שישמש אתכם ברגע האמת.

אבחון
האבחון נועד לזהות לקויות למידה ולהתאים דרכי למידה ללקות. ישנם סוגים שונים של אבחונים הנערכים אצל מומחים בתחומם (מומחה לאבחון דידקטי, נוירולוג, פסיכיאטר, רופא להתפתחות הילד, קלינאי תקשורת ומרפאה בעיסוק). עם קבלת הממצאים ממליצים המומחים על הטיפול המתאים.

אבחון דידקטי
אבחון שנועד למפות את התפקודים הקוגניטיביים והאקדמיים של המטופל, לזהות לקויות למידה ספציפיות ולהתאים דרכי למידה יעילות.

אבחון פסיכו-דידקטי
אבחון הכולל בתוכו חלק דידקטי וחלק פסיכולוגי .
החלק הפסיכולוגי בודק את היכולות הקוגניטיביות של הילד וכן קשיים רגשיים וקשיים התנהגותיים הגורמים למצוקה של הילד עם המלצות חינוכיות המתאימות .
מומלץ לאבחן כאשר :
1.הקשיים בעיקריים הינם רגשיים והתנהגותיים והמסגרת החינוכית מדווחת על תפקודי למידה תקינים.
2.במידה וקיימת שאלה לגבי יכולת ההבנה או האינטליגנציה של הילד
3.במידה וישנה שאלה לגבי המסגרת החינוכית המומלצת .

אבחון דידקטי בעברית/ אנגלית/ מתמטיקה/ רוסית (שפת אם)
בדיקת תפקודי הלמידה והחשיבה השונים (יכולת כללית, עיבוד מידע, זיכרון, קשב, התארגנות), תחומי החוזק והקושי של הילד, כישורי קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא והבעה בכתב בשפת האם ובשפות הנוספות.
אבחון סריקה (Screening)
בדיקה ייחודית שעורכת מיפוי בסיסי של יכולות הלמידה בטרם נערך האבחון המקיף. הסריקה נמשכת כשעה. אם יש צורך באבחון מקיף, יופנה הילד לסדרת האבחונים המורחבת. הבדיקה נערכת כיום רק במרפאת קשב ולמידה בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא.

בדיקת קשב ממוחשבת (מבחן טובה)
בדיקה לאיתור הפרעות קשב וריכוז באמצעות מחשב. במהלך הבדיקה צופה הילד בצג המחשב לפרק זמן של כ-20 דקות והוא מתבקש להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה בוחנת את המהירות והדיוק של עיבוד המידע שעושה הילד בהשוואה לבני גילו באוכלוסייה הכללית. קיימות כמה בדיקות ממוחשבות כמו TOVA ,BRC ,CPT. המבחן משמש כאמצעי נלווה לאבחון הפרעות קשב וריכוז, אך אין להסתמך עליו באופן בלעדי.

ביו פידבק
שיטת טיפול המבוססת על אימון ותרגול. המטופל מחובר לחיישנים בקצות אצבעותיו ויושב מול מסך מחשב. באמצעות תוכנה הוא מתרגל לשלוט בקשייו, להפחית מתח, להגביר ריכוז וכו'. השיטה מתאימה לילדים מגיל שבע בכל סוגי ההפרעות והלקויות.

דיסגרפיה
לקות בכתיבה המתבטאת בהפעלת לחץ רב או מועט מדי על כלי הכתיבה. הכתיבה עצמה איטית, מלווה בשגיאות כתיב וניסוח, והתלמיד ממעט לכתוב או משתמש במשפטים קצרים כדי לחסוך מעצמו את ההתמודדות עם הבעיה. לרוב רמת התוכן בכתיבה נמוכה מרמת הניסוח בעל פה.

תמרורי אזהרה לדיסגרפיה מתגלים כבר בגן כאשר הילד אינו אוחז נכון בעיפרון, לא אוהב לצייר או לא יודע לגזור.

הגורם המטפל: מרפאה בעיסוק החל מגיל ארבע.

דיסלקציה
לקות בכישורי הקריאה המתבטאת בקריאה איטית, בשיבושים ובקושי בהפקת המשמעות מן הנקרא. בשלב מאוחר יותר תתבטא הלקות בקושי להתמודד עם טקסטים ארוכים ובהבנתם.

תהליך הערכת מקור הקושי לפיתוח הקריאה מתחיל מכיתה ב', בעוד שהאבחנה המבדלת של לקות קריאה ספציפית, קרי דיסלקציה, ניתנת לאחר ביצוע תהליך הערכה, הוראה מתקנת והערכה חוזרת המעיד על קיומו של פער משמעותי של כשנתיים. האבחנה לדיסלקציה נעשית בדרך כלל לקראת סיום בית הספר היסודי.

הגורם המטפל: מורה להוראה מתקנת בתחום הקריאה.

דיסקלקוליה
לקות בחשבון המתבטאת בקושי לבצע חישובים פשוטים בארבע פעולות היסוד. מעבר לכך, מבטאת הלקות קושי בהבנה ובהשוואת כמויות וגדלים, בבלבול בסימני חשבון (חיבור, חיסור, חילוק וכפל) וביכולת לשמור על רצף מספרים ולהבין את השפה המתמטית (סימני חשבון, גדול מ… קטן מ…).

5%-7% מהאוכלוסייה סובלים מדיסקלקוליה. 15% מהסובלים מדיסלקציה סובלים גם מדיסקלקוליה. האבחון הנדרש הוא אבחון דידקטי במתמטיקה ובעברית אשר נערך על ידי מאבחן דידקטי מומחה בתחום.

קיים קושי באבחון דיסקלקוליה מאחר שהיא משויכת לרמה נמוכה בחשבון. עם זאת, קיימים סימנים המחשידים לדיסקלקוליה כבר בגיל הגן, כשהגננת מדווחת שלילד אין תפיסת מספר או כמות.

הגורם המטפל: מורה להוראה מתקנת בתחום המתמטיקה.

דיקור סיני וצמחי מרפא סיניים
שיטת טיפול שבבסיסה עומדת ההנחה שחוסר איזון בין מערכות שונות בגוף עלול לגרום להפרעות קשב וריכוז, ולכן איזון התהליכים האנרגטיים יתרום לאיזון המערכת ולהרגעה. השיטה יעילה בכל סוגי ההפרעות בילדים ובמבוגרים.

הדרכת הורים
חלק בלתי נפרד מכל טיפול בהפרעת קשב ו/או לקות למידה. ניתנת על ידי מדריך הורים מוסמך. ההדרכה מספקת תמיכה, ליווי, מעקב וכלים שיעזרו להורים ולילדם להתמודד טוב יותר.

הוראה מתקנת
מגוון שיטות הוראה שנועדו להקנות לתלמיד המתקשה מיומנויות למידה שיסייעו לו להשתלב בחברת בני גילו. יש לציין שלמרות שהילד יצמצם פערים ביחס לעצמו, מכורח ההגדרה של לקות למידה, עדיין יישאר פער של 1.5 סטיות תקן או יותר בין הישגיו ובין הישגיהם של בני גילו.

הגורם המטפל: מורה להוראה מתקנת.

בבית הספר תתבטא הלקות בלימודי הגיאוגרפיה והגיאומטריה ובהתמודדות עם חומרים חזותיים. בגיל מאוחר יותר ייתכן שיתקשה בלימודי נהיגה ובניווטים.

גורם מטפל: מרפאה בעיסוק בגיל צעיר או מורה להוראה מתקנת בגיל בית הספר.

הפרעת קשב וריכוז (ADD ו-HDHD)
ברפואה מקובל להבחין בין הפרעות קשב (ADD) ובין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). מדובר בשתי הפרעות, כאשר ADD היא הפרעה של קשב וריכוז ואילו ב-ADHD מצויים אותם התסמינים, אך עם מרכיב נוסף שהוא ההיפראקטיביות.

ADHD מתבטאת באחד או ביותר מהסימנים הבאים: טווח קשב קצר, היפראקטיביות וחוסר שקט ו/או אימפולסיביות. זו אינה לקות למידה אלא הפרעה כללית, מולדת, החולשת על כל שאר התפקודים הקוגניטיביים החל מהגיל הרך ועד לבגרות. ילדים הסובלים מהפרעה זו יתקשו לשבת, להתרכז, לדייק, לשים לב לפרטים ולהתמיד בביצוע מטלות לאורך זמן. לרבים מהם יש נטייה לאי שקט וקושי בעיכוב או בוויסות תגובות, קשיים בהתארגנות, שכחנות, תפיסה לקויה של הזמן ורמת מוסחות גבוהה.

כבר בגיל שלוש אפשר למצוא רמזים לתופעה: קושי לבצע פעולות שדורשות מאמץ שכלי כמו פאזל, הקשבה לסיפורים, העדפה לשחק בגן משחקים חופשיים ולא דידקטיים. ההפרעה מטופלת על ידי רופא להתפתחות הילד, פסיכיאטר או נוירולוג ילדים (לעתים תוך שימוש בריטלין). במסגרת הטיפול ההתנהגותי יעבדו אנשי המקצוע על כללים, משמעת וקביעת סדר יום.
אבחון BRC להפרעת קשב הינו אבחון נוירו קוגניטיבי ממוחשב אשר מציג פרופיל מקיף ומדויק של היכולות והקשיים הקוגניטיביים של הנבדק, יחד עם שאלוני דווח עצמי לגבי מצבו הרגשי של הנבדק.

האבחון מסייע בידי רופאים, פסיכולוגים ואנשי טיפול נוספים, להבין את קשייו של המטופל, להגיע לאבחנה מדויקת של מצבו ובעיקר להתאים לו תוכנית טיפול מכוונת לצרכיו האישיים באופן מיוחד.

MOXO
מבדק ממוחשב מסוג (CPT (Continues Performance Test, הבודק את ביצועי הנבדק בצורה מדידה ואובייקטיבית וללא צורך ב"תיווך", יכול לשמש כלי עזר משמעותי וחיוני, כחלק מתהליך האבחון של הפרעת קשב.
מבחן מוקסו (MOXO) הינו מבדק קצר, האורך בין רבע שעה בילדים (מגיל 7 )
ל-18 דקות במבוגרים.

תחומי הבדיקה מודד 4 מרכיבים קשבים שונים של הנבדק:
קשב – משקף את יכולת הנבדק לזהות גירוי מטרה באופן נכון ולהגיב עפ"י דרישות המטלה.
תזמון – משקף את היכולת להגיב בצורה נכונה בזמן המוקצב עבור המטלה.
אימפולסיביות – תגובה נחפזת המתבצעת לפני חשיבה והערכה מלאה של המצב ע"י האדם.
היפראקטיביות – קושי בוויסות יעיל של תגובות והימנעות מפעולות בלתי הכרחיות נלוות.
לקות בעיבוד וויסות חושי
שמות נוספים: אינטגרציה בין חושית או היפר־סנסיטיב. הבעיה באה לידי ביטוי במצבים שונים, למשל, ילד שאינו אוהב שמחבקים אותו, יש לו רגישות לבדים שונים, רעש טריקה של דלת או הפעלה של שואב אבק מוציאים אותו מאיפוס.
לקושי יש בסיס נוירולוגי.

כאשר מערכות החישה אינן מווסתות כהלכה את המידע מהסביבה, קיימת הצפת יתר של תחושות, מה שפוגע ביכולת הקשב והריכוז ומקשה את ההתמודדות עם סיטואציות עמוסות גירויים. במצבים אלה הסובל מהלקות חש מתח ולחץ רב והוא מתחיל להפגין חוסר שקט, קושי להתמיד בלמידה, נטייה להימנעות וקצב עיבוד מידע איטי יותר. קשיים בעיבוד חושי יבואו לידי ביטוי כבר בגיל הרך.

אפשר לטפל בכך באמצעות טיפול התנהגותי באחת השיטות הפרא־רפואיות כמו ביו פידבק (ע"ע) או שיטת אלבאום (ע"ע). במסגרת הטיפול לומד הילד כיצד לסנן את הגירויים ולהתמודד איתם.

לקות בשפה המדוברת (לקות שפתית נרחבת)
קושי בקליטת מילים, אוצר מילים דל וקושי בשליפה של מילים מהזיכרון. הלקות פוגעת ברהיטות הדיבור, ביכולת לארגן את השפה וביכולת להבין ולבנות משפטים. הילד חש תסכול, קשה לו לבטא את עצמו, ובדרך כלל הוא אינו שש להשתתף בשיעור וגם התקשורת שלו עם ילדים אחרים נפגעת.
גורם מטפל: קלינאית תקשורת-בעל מקצוע פארא רפואי המתמחה בבעיות תקשורת, כמו היגוי (הפקת צלילים), שטף דיבור, בעיות קול (אינטונציה). בנוסף, עובד קלינאי התקשורת גם על המוטוריקה של הפה, כמו בליעה וקשיי אכילה.

לקות למידה
מושג כללי המתייחס לקבוצת ליקויים המתבטאים בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש במיומנויות של הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, הסקת מסקנות או יכולת מתמטית. ליקויים אלה הם ביולוגיים, ומקורם כפי הנראה הוא בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. לרוב מדובר בליקויים הנמשכים לאורך כל החיים. קשיים באינטראקציה חברתית או קשיים רגשיים יכולים להתקיים יחד עם ליקויי למידה, אך הם אינם מהווים ליקויי למידה בפני עצמם.

לקות למידה לא מילולית (NVLD)
ליקוי בתפקוד ההמיספרה (חציו של המוח הגדול) הימנית של המוח. הלקות מתבטאת בקשיים רגשיים, הפרעה במיומנויות של קשר בינאישי, פגיעה בתפיסה המרחבית והחשבונית, הפרעות בריכוז וסרבול מוטורי.

ילדים הסובלים מלקות זו יכולים להיות בעלי זיכרון מילולי יוצא מן הכלל, בעוד שהזיכרון החזותי שלהם דל. הם יכולים לשים לב לפרטים, אבל לפספס את התמונה השלמה. רבים מהם סובלים מסרבול מוטורי, מבדידות חברתית ומקושי בקריאת שפת גוף. הם אינם שומרים מרחק סביר בזמן שהם משוחחים עם הסובבים אותם.

זו אחת הלקויות הקשות לאבחנה בשל התסמינים הרבים שלה המתאימים לבעיות שונות. מה גם שהיא בדרך כלל מלווה בלקויות נוספות (כמו דיסקלקוליה, לקות מרחבית וקשיי קשב, ע"ע).

תמרורי אזהרה ראשוניים אפשר לגלות כבר מגיל ארבע, כאשר הילד מגלה קושי בהבנה חשבונית. בגילאי קריאה ייתכן שהילד יקרא את המשפטים באופן מושלם, אך הוא יעשה זאת כמו רובוט, ללא יכולת להכניס הטעמה ולהביע רגש.
הלקות מאובחנת על ידי פסיכיאטר ומטופלת לרוב באמצעות קבוצות תמיכה להקניית מיומנויות חברתיות. ישנם מרכזים המתמחים בכך, חלקם פרטיים וחלקם עובדים גם עם קופות החולים.

לקות מוטורית
קושי בתיאום בין העין ליד. הלקות באה לידי ביטוי בקושי להעתיק צורה ובקושי באחיזה נכונה של כלי כתיבה. בגיל הרך מתבטאת הלקות בקושי לבצע פעולות כמו רכיסת כפתורים, לתפוס כדור ונטייה להפיל חפצים.
לקות מרחבית
לקות למידה לא מילולית, המתבטאת למשל, בליקוי בקואורדינציה מוטורית עדינה (מה שעלול להשפיע על איכות הכתב), או בליקוי בקואורדינציה מוטורית גסה (עלול להשפיע על היכולת לרכוב על אופניים, לנהוג). ליקוי בתפיסה המרחבית יכול להשפיע על לימוד תחומים כמו גיאוגרפיה והנדסת המרחב, כמו גם על חוש ההתמצאות והניווט.
גורם מטפל: מרפאה בעיסוק- בעל מקצוע פארא רפואי, הנועד לספק למטופל כלים ומיומנות שיסייעו לו להגיע לתפקוד עצמאי בתחומים הפיזי, קוגניטיבי, רגשי־נפשי וחברתי. הטיפול בילדים הסובלים מלקויות למידה מתמקד בעיקר בתחום המוטורי: אחיזה, גזירה, קואורדינציה.

מכון להתפתחות הילד
מרכז המהווה מעין חדר מיון ללקויות למידה וקשיי התפתחות. לכאן מגיעים הילדים לאחר הפניה מטיפת חלב, רופא ילדים או באופן פרטי.

גננת שי"ח (שילוב ילדים חריגים)
גננת בעלת הכשרה בתחום החינוך המיוחד. תפקידה לסייע לילד המתקשה להשתלב בגן להתגבר על קשייו, תוך התאמת דרכי הלמידה לצרכיו וליכולתו. גננת שי"ח עובדת עם הילד באופן יחידני או בקבוצה. אין בעבודתה להחליף את תפקידה של קלינאית התקשורת או המרפאה בעיסוק, אלא לספק להן תמיכה.

מקובל להצמיד גננת שי"ח לאחר שהוחלט בוועדת שילוב/ההשמה, כי ילד מסוים סובל מקשיים התפתחותיים בכמה תחומים (שפתי, תקשורתי, מוטורי, קוגניטיבי והתנהגותי) וכי הוא בסיכון להתפתחות של לקות למידה.
ועדת שילוב מוסדית
הגורם המוסמך לקבוע אם לילד יש צרכים מיוחדים המזכים אותו לקבל תמיכה וסיוע מוגברים בבית ספר רגיל.

טיפול במגע
כלי טיפול המשפיע על מערכת העצבים. שיטות המגע (כמו אמנות לחימה, שיאצו) גורמות להפרשת חומרים מרגיעים מהמוח, שמפחיתים מתח וחרדה ומחזקים את טונוס השרירים ביציבה ובנשימה (אצל חלק מהילדים הסובלים מלקויות למידה והפרעות קשב קיימת חולשה של הטונוס). מתאים לילדים עם הפרעות קשב ולקויות למידה שנוטים יותר ל"ריחוף".

תוספי מזון
נמצא שחסר במינרלים ובוויטמינים, וביניהם ברזל, אבץ, מגנזיום וויטמין B6, מגביר הפרעות קשב אצל ילדים. מחקרים רבים הוכיחו שמחסור בברזל מעלה סיכוי להפרעות קשב וריכוז. תוספת ברזל לילדים הזקוקים לכך משפרת את המצב. המגנזיום חיוני להרפיית השרירים ולמערכת העצבים. ויטמין B6 חיוני לייצור הסרוטונין, מוליך עצבי חשוב, ולתפקוד מערכת העצבים, ולכן מחסור בו קשור בהפרעות נוירולוגיות שונות. חסר באבץ נמצא כגורם להפרעות קשב וריכוז מסיבות שעדיין לא ברורות.

ליצירת קשר מלא פרטים