האם אוצר מילים ,קריאת ספרים ואופן השימוש בשפה כתקשורת משפיעים על לקות שפתית אצל ילדינו ?

כאשר ילד מתקשה לעבד במהירות מידע ,רעיון, רצונות, רגשות, מתקשה לחשוב באופן מודע על השפה ועל המבנים שבה יתכן ומדובר בלקות שפתית.

הלקות יכולה לבוא לידי ביטוי בקושי בהבנת שאלות, הוראות, סיפורים ,אוצר מילים, מושגים ומבנים תחביריים.

איך זה בא לידי ביטוי?

ילדים עם לקות שפתית מתקשים במבנה תקין של המילה ושל המשפט, הילדים אומרים את מילותיהם הראשונות וצרופי המילים מאוחר יותר מהנורמה, מתקשים בזיכרון עבודה פונולוגי ובמודעות פונולוגית (פרוק מילה לצליליה), חריזה, קושי בשיום מהיר של תמונות,אותיות .

ממה זה נגרם?

לקות בשפה מופיעה בעקבות סינדרומים גנטיים, או טראומה בהריון ובלידה , הפרעות מטבוליות, ליקוי שמיעה, קיפוח סביבתי ,ציון אפגר נמוך (פחות משלוש, חמש דקות אחרי הלידה), משקל לידה נמוך (נמוך משניים וחצי ק"ג, ובעיקר נמוך יותר מקילו וחצי) ומספר ילוד גבוה (ילד שלישי או יותר במשפחה).כמו כן ללקות שפתית קשר הדוק לדיסלקציה-לקות קריאה .

 

 לשפה יעילה דרושים 5 מרכיבים :

1.סמנטיקה – היכולת להבחין בדקויות המרכיבות את השפה.

ישנן מלים בעלות ריבוי משמעויות, והפירוש שניתן להן נקבע על פי ההקשר. כך, לדוגמא, משמעות המילה "מפה"- תרשים מופשט של שטח, הכולל למשל מדינות, שטח טופוגרפי. לעומת זאת, אותה מלה במשמעות אחרת – כיסוי לשולחן, בד"כ עשוי בד.

כאן ניתן לבדוק האם יש לילד גמישות חשיבה ,האם הוא מסוגל לעבור מפרוש אחד לאחר.

ישנן מלים המשתייכות לאותו שדה סמנטי, כלומר המסר שלהן דומה, אך קיימים בינהן הבדלים דקים במשמעות, לדוגמא: ידיד, חבר, רע, עמית.

  1. פרגמטיקה- נכון יותר בהקשר חברתי-תקשורתי

הקושי בא לידי ביטוי בכך שאין לילד יצירתיות בבניית המשפטים אלא שימוש במבנים החוזרים על עצמם.הילד קורא משפט עצוב בסגנון שמח  ,או קיים קושי בתזמון השיחה, מעבר חד מנושא לנושא , רעיונות לא רלוונטיים בשיחה , אי שמירה על קשר עין , אי שמירה על התור בשיחה .

 3.תחבירית -הקושי בא לידי ביטוי בשיחה .

לילד קושי חמור בהעלאת מילה (דיסנומיה),הוא יודע מה הוא רוצה לאומר, אך הוא מתקשה להגיע אליה ברגע נתון.

הילד מחליף את מילת המטרה במילה בעלת משמעות דומה.(שמלה-חולצה,סביבון-רעשן)
מחליף את המילה מטריה במילה בעלת הרכב צליל דומה פטריה

מחליף את המילה עפרון  בתאור כללי "הארוך הצהוב שכותבים איתו ".

לילד נטייה להסס לפני העלאת המילה , זמן התגובה יהיה ארוך הוא יאומר·: "נו, שכחתי איך קוראים לזה, ..אני יודע" .

  1. קשיים מורפולוגים – מבנה המיליםהקיימות בשפהויצירת השפה על פי החוקים המורפולוגיים שלה.

דיבורם אינו שוטף, הם בונים מבעים קצרים ומרבים בטעויות מורפולוגיות, כלומר, טעויות הנוגעות להטיות מין, ריבוי, בניינים, זמנים וגופים . ילד בסביבות גיל ארבע יאומר : "המגדל נפרק לי".

  1. ליקוי בתכנון הפונולוגי- היכולת להפעיל מודעות על צלילי המילה בלי קשר למשמעות (תורת ההגה-בעברית מדוברת משתמשים בכ-25 הגאים).בשפה הערבית לא קיימת הפונמה פ' דגושה. הערבי שומע את המילה "פחית" כמו "בכית

מובנות הדיבור ירודה באופן משמעותי מה שמשפיע על איכות דיבורו של הילד.

אציין כי עם השנים משתנה הפרופיל השפתי של ילדים לקויי-שפה. תחומים שהיו פגועים באופן משמעותי משתפרים וליקויים בתחומים אחרים הופכים להיות דומיננטיים.

חשוב להדגיש, שקיומם של ליקויי שפה בגיל הרך מעמיד את הילד בסיכון גבוה לפתח ליקויי למידה בבית הספר.

כדי ללמוד לקרוא ולכתוב בשפות אלפביתיות הילד צריך לשלוט במודע במרכיבים הפונולוגיים של שפתו כך שיוכל לתרגם את הצלילים לאותיות המייצגות אותם (מודעות פונולוגית).

אז כיצד מונעים התפתחות של קשיי שפה ?

כאשר יש חשד ללקות שפתית במהלך שנות הגן יש לפנות לקלינאית תקשורת.

בביה"ס חשוב לפנות לאבחון דידקטי /פסיכודידקטי אשר נועד למפות את הקשיים השונים של הילד, כדי להתאים את הסביבה אליו.

האבחון תורם להכוונה למטפלים השונים כולל התיחסות למוקדי כוח וחוזק,לצד תורפה.

במידת הצורך נפנה לבדיקות נוספות כגון :שמיעה,נוירולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, פסיכולוג וכו').

בנוסף, צריכה להיות עבודה מערכתית עם בית-הספר וההורים, כדי להתחשב בקשיים המסויימים של הילד. הילד זקוק לציפיות המותאמות ליכולתו. ההתקדמות בלמידה חייבת להיות ביחס לעצמו ,הוא זקוק למשוב חיובי דרבון והעצמה על ההשקעה בלמידה וכן על הישגיו .

ליצירת קשר מלא פרטים