מה הסימנים שיש לילד לקות כתיבה?

סיפור שקרה :יהלי (שם בדוי) הופנה לאבחון בשל קשים בתהליכי כתיבה אשר באו לידי ביטוי בכתב יד בלתי קריא ,קושי בהתארגנות במרחב המחברת ,ללא שמירה על רווחים בין המילים, צפיפות האותיות במילה .רוני טען שאינו מספיק לכתוב ולהעתיק מהלוח בשל קצב איטי ,הוא נוטה ללחוץ חזק מהנדרש על העיפרון ועל כן מרגיש בזמן הכתיבה כאב ביד ,הידיים מתעייפות ובשל קשייו נמנע מכתיבה וחש תסכול רב

מהי כתיבה? כתיבה הוא תהליך המבטא בסימנים ובצורות גרפיות רעיונות מופשטים שנובעים ממוחו של הכותב.

מקור הקושי נובע מ-2 סיבות עיקריות :

1.כאשר החיבור בין הגרפו למוטורי – אינו פועל כראוי, כתוצאה מכך הילד חווה את הכתיבה כתהליך מייגע.

  1. קושי בהבעה בכתב המונעת מהילד להרכיב מילים ומשפטים תוך כדי כתיבה.,כלומר זרימת המחשבות בראש לבין הכתב אינו פועל כראוי.

מהן הסיבות?

  1. קושי מוטורי –חולשה בחגורת כתפיים, גמישות יתר מפרקית, טונוס שרירים נמוך. קושי בהפרדת תנועה בגוף, קושי בתכנון תנועה. איטיות מוטורית. הקושי יתבטא בלחץ על העיפרון כפיצוי על החולשה.
  2. חוסר בשלות במוטוריקה העדינה – אחיזת עיפרון לא תקינה, קושי בוויסות-כוח של האצבעות. קושי בזריזות תנועתית של האצבעות .
  3. קושי תפיסתי – מקשה על הפנמת צורת האותיות, כיוונייות-“כתב ראי”, התמצאות במרחב ועוד. נובע מקושי תפיסתי העתקת צורות, קושי בזיכרון
  4. קושי במיקוד עיניים וסריקה.
  5. קשיי קשב וריכוז משפיעים באופן ישיר על איכות הכתב וקריאותו,על הנכונות לכתוב, ועל היכולת לעמוד בעומסי כתיבה.
  6. קשיים בקריאה – יש קשר ישיר בין מהירות הקריאה של הכתוב לקצב ההעתקה מהלוח.

הקשיים משפיעים על תוצרי הלמידה וגם על הדימוי העצמי והמוטיבציה ללמידה.

אז מה עושים?

  1. לדאוג לכיסא ושולחן המותאמים לגובהו, כשכפות הרגליים מונחות על הרצפה.
  2. להתאים את עובי העיפרון שיאפשר אחיזה קלה. עיפרון עם עופרת רכה יותר למי שמפעיל לחץ על העיפרון. "אצבעונים" אשר מקלים על הלחץ באחיזת העיפרון ומונעים עייפות .

 

3.לבחור מחברות עם שורות ברורות ומסומנות בהבלטה המסייעות לכתיבה ישרה יותר, או מחברת משבצות העוזרות להפריד בין האותיות.

 

  1. להדריך את הילד ליצור רווח בין האותיות במילה ורווח בין המילים. להרגיל להרים את העיפרון בסיום כתיבת האות ולחבר בין האותיות ברצף.

 

5.להרגיל את הילד להשתמש  ביד עזר לתמיכה בזמן ציור או כתיבה, התורם לויסות לחץ תקין על כלי הכתיבה .

 

  1. במצב בו הילד מסרב לכתוב ולהכין שיעורי בית אפשר לבקש ממנו להגיד את המשפט הראשון בעל פה, וההורה כותב אותו. הילד יכתוב את המשפט השני, וכך לסירוגין.

 

7.פעילויות חוויתיות בבית לחיזוק המוטוריקה העדינה  – עזרה במטבח: הכנת עוגיות, ערבוב, לישה, סחיטת מיץ, מריחת ממרח על לחם, גירוד גזר, פתיחת קופסאות וצנצנות, שטיפת כלים וניגוב ועוד.

תליית כביסה- שימוש באטבים באמצעות אגודל ואצבע, השקיית עציצים עם שפריצר.

– משחק ויצירה: בצק, פטריות משחק ולוח, יצירה עם נייר קרפ, מריחת פלסטלינה, כפתורים, נצנצים, השחלת חרוזים, דוקים, חמש אבנים, גולות, ועוד.

 

  1. פעילויות חוויתיות מחוץ לבית לחיזוק מוטוריקה גסה :משחקים בגן שעשועים: טיפוס על סולמות, נדנוד בנדנדה, סיבוב בקרוסלה, משחק בכדור ועוד.

 

הכי כי חשוב הוא- לתת לילד ביטחון שאין מצפים ממנו שכתיבתו תהיה מושלמת ומדוייקת

 

במידה וההורים או המורה רואים שהכתב לא קריא, הילד מתאמץ מאוד בעת כתיבה, או שקצב הכתיבה איטי והילד לא מספיק להעתיק מהלוח- כדאי לפנות לאבחון .

שאלות ייעוץ והכוונה מוזמנים לפנות בפרטי (ללא עלות) אסתי שיפר .

 

 

 

ליצירת קשר מלא פרטים